מה ה-AI לוקח מרואה החשבון, ומה נשאר אצלו
ב-24 באוגוסט פורסמה הערכה של אוגוסט אקווילה, יועץ שמלווה משרדי רואי חשבון ארבעה עשורים, על החלק בעבודת המשרד שה-AI כבר לוקח והחלק שנשאר אצל בעל הרישיון. זו דעה של אדם אחד, לא רגולציה ולא כלל חדש, והמספרים שבה מתארים חברות אמריקאיות עם מחזור של 10 עד 70 מיליון דולר. שווה לקרוא אותה בכל זאת, כי החלוקה שהיא מציעה עובדת גם בקנה מידה קטן בהרבה.
המספרים, ולמי הם שייכים
לפי ההערכה, צוות כספים ממוצע שורף בין שבעה ל-15 ימים על סגירת חודש. הכנסת AI לתהליך מורידה כמה ימים מהזמן הזה, ובאופן כללי מצמצמת את נפח העבודה ב-40% עד 60%. במונחי כסף זה חיסכון שנתי של 85 אלף עד 195 אלף דולר בעלות שכר, ועוד ירידה של 20% עד 50% בהיקף השירותים שנקנים מבחוץ.
הדוגמה המפורטת היא חברה עם מחזור של 40 מיליון דולר בתעשייה. שם החיסכון הוא 150 שעות בחודש, בעלות של 80 דולר לשעה, כלומר 12 אלף דולר בחודש או 144 אלף דולר בשנה. ההקמה עלתה 30 אלף דולר, התחזוקה 24 אלף דולר לשנה, ובשנה הראשונה זה מסתכם ב-54 אלף דולר הוצאה מול תועלת נטו של כ-90 אלף דולר. ההחזר על ההשקעה מגיע אחרי ארבעה עד חמישה חודשים.
בחברה בסדר גודל של 30 מיליון דולר, ההערכה מונה 300 שעות עבודה בחודש שנכנסות לקטגוריה הזאת: 120 שעות דיווח, 80 שעות התאמות, 60 שעות ניתוח סטיות ו-40 שעות הכנת חומר לדירקטוריון. מתוכן, 120 עד 180 שעות ניתנות לצמצום, בעלות של 60 עד 90 דולר לשעה.
עסק של אדם אחד בישראל לא מזהה את עצמו באף אחד מהמספרים האלה. מה שכן רלוונטי הוא ההפרדה שמאחוריהם.
מה עובר לאוטומט
הרשימה של אקווילה כוללת סגירת חודש, שבה המערכת אוספת נתונים, מסמנת שגיאות ומציעה פקודות יומן. אחריה כתיבת דוחות, כשה-AI מייצר טיוטה ראשונה במקום שמישהו יכתוב את ההסברים מאפס. ניתוח סטיות שהיה לוקח שעות מתקצר לדקות. הכנת חומר לדירקטוריון, תחזיות שמביאות בחשבון היסטוריה ועונתיות, זיהוי כפילויות וקידודים שגויים, ומענה לשאלות אד הוק בממשק שיחה.
המכנה המשותף לכל אלה הוא עבודה שמתחילה מנתונים שכבר קיימים במערכת ומסתיימת בפלט שאפשר לבדוק מול אותם נתונים.
מה נשאר אצל בעל הרישיון
הכנת דוח מס וחתימה עליו, ביקורת, סקירה של דוחות כספיים, תכנון מס וייעוץ ברמת מנכ"ל כספים. ההסבר בכל אחד מהמקרים זהה: העבודה דורשת שיקול דעת, ידע בחקיקה שמשתנה, ואחריות משפטית שמישהו צריך לשאת בה.
לזה נוסף סעיף שקל לפספס. גם על הפלט האוטומטי צריך שמישהו יעבור, כי מערכת AI לא תמיד מוציאה את מה שציפיתם לו. החיסכון בשעות מגיע אחרי הבדיקה הזאת, לא במקומה.
השינוי שכדאי לשים לב אליו
המסקנה של אקווילה היא שה-AI לא מוחק את משרד רואי החשבון אלא משנה את מה שקונים ממנו. עסקים מעבירים את העבודה השוטפת פנימה, לצוות שנעזר ב-AI, ומשאירים למשרד את מה שדורש רישיון ושיקול דעת.
לעוסק עצמאי בישראל, החשבון אצל רואה החשבון או יועץ המס מורכב משני חלקים דומים. חלק אחד הוא טיפול בנתונים: קליטת חשבוניות, התאמות, סידור החומר לקראת הדיווח. החלק השני הוא שיקול דעת וחתימה. החלק הראשון הוא זה שהולך להצטמצם, והוא גם החלק שאפשר לקצר כבר היום בלי שום AI, פשוט על ידי כך שהחומר מגיע מסודר. ניהול ספרים לעצמאים מסביר איך זה נראה בפועל.
ההערכה מדברת על ארבעה עד חמישה חודשים להחזר השקעה בחברה שמשלמת 80 דולר לשעת עבודה פנימית. בעסק שבו שעת העבודה היא שלכם, החישוב הזה נראה אחרת לגמרי, והשאלה הראשונה היא כמה מהשעות שלכם באמת נכנסות לקטגוריה של סידור נתונים.