גל תביעות ייצוגיות על פיקסלים ועוגיות באתרים בישראל
עורכי דין שמייצגים חברות בתחום הפרטיות מתארים גל של תביעות ייצוגיות סביב עוגיות וקוד מעקב באתרי אינטרנט. לפי תמונת המצב שהוצגה ב-10 בספטמבר 2026, בחודשיים האחרונים הוגשו בקשות לאישור תביעות ייצוגיות ונשלחו עשרות מכתבי התראה לפני תביעה. בין הנתבעות נמצאות רשת טיב טעם ואתר האופנה שיין, שלפי הטענה הטמיעו באתר קוד מעקב של טיקטוק שעוקב אחרי פעולות הגולשים בלי ליידע אותם ובלי לקבל את הסכמתם. נגד חברת הביטוח מגדל הוגשה תביעה דומה באפריל, ותביעה נוספת הוגשה נגד חברת אשראי חוץ-בנקאית.
דוגמה מפורטת יותר היא הבקשה נגד חברת האשראי מימון ישיר, שהוגשה בפברואר 2026 לבית המשפט המחוזי מרכז. לפי הבקשה, פיקסל של טיקטוק באתר החברה אסף את כתובת המייל של הגולש, את מספר הטלפון, את מספר תעודת הזהות, את האפשרויות שבחר ואת הכפתורים שלחץ עליהם. מתוך זה נבנה פרופיל שכולל מידע על מצבו הכלכלי והתעסוקתי, והכול הועבר לטיקטוק בלי ידיעתו.
הנתבעות הן חברות גדולות, אבל הכלי שבמרכז התביעות נמצא גם באתרים של עסקים קטנים. בעל חנות מקוונת שמריץ קמפיינים בפייסבוק או בטיקטוק מתקין בדרך כלל את הפיקסל של הפלטפורמה כדי למדוד מכירות ולבנות קהלים, וזה בדיוק הקוד שהתביעות מתארות.
על מה נשענות התביעות
הבסיס הוא גילוי הדעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות, שהרשות להגנת הפרטיות פרסמה בנוסחו הסופי ב-25 בפברואר 2026, אחרי כשנה של הערות ציבור על הטיוטה. לפי המסמך, הסכמה צריכה להיות מדעת: מי שמתבקש להסכים צריך לדעת איזה מידע נאסף, לאילו מטרות, לאילו סוגים של גורמים הוא מועבר, שמותר לו לסרב ומה יקרה אם יסרב, ומי אחראי על המאגר ואיך פונים אליו. ניסוח עמום של סוגי הנמענים לא מספיק.
גילוי הדעת מבחין בין הסכמה אקטיבית, שבה הגולש לוחץ על אישור, לבין הסכמה פסיבית, שבה המידע נאסף כל עוד לא סירב. הוא מחייב הסכמה אקטיבית במצבים מסוימים, ובהם בניית פרופיל שאינה נחוצה לשירות או אינה קשורה אליו, פער כוחות בין הצדדים, ושירותי דיוור ישיר. בשאר המקרים שתי הדרכים אפשריות, בהתאם לנסיבות ולסוג המידע. המסמך אינו קובע חובה גורפת של הסכמה מפורשת לכל שימוש בעוגיות.
הפרשנות שבמחלוקת
התובעים קוראים את גילוי הדעת כדרישה שהגולש יאשר בלחיצה לפני שהקוד מופעל, ולא יסתפק בבאנר שרק מודיע לו. עורכי דין שמייצגים חברות טוענים שאין בדין הישראלי חובה מפורשת או הנחיה מחייבת לקבל הסכמה פוזיטיבית לעוגיות באתרים, ושמעבר למשטר כזה ייצור חובה חדשה שהחוק לא קבע. ההכרעה בשאלה הזאת תגיע מבתי המשפט. בינתיים, כל אתר שמפעיל קוד מעקב של צד שלישי חשוף למכתב התראה.
תיקון 13 והפיקוח על חנויות מקוונות
הרקע לגל הוא תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. התיקון נתן לרשות להגנת הפרטיות סמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים, אחרי שנים שבהן הסנקציות על הפרת פרטיות היו זניחות.
ב-10 בדצמבר 2025 הודיעה הרשות על פיקוח רוחב בחמישה מגזרים, ואחד מהם הוא המסחר המקוון. בשאלונים שנשלחו לחנויות נבדקים, בין השאר, מדיניות הפרטיות של האתר, מנגנון ההסכמה לעוגיות, והשאלה אם ההסכמה שהגולש נותן היא הסכמה אמיתית.
בדיקה לאתר של עסק קטן
להתחיל ברשימה. איזה קוד של צד שלישי רץ באתר: פיקסל של פייסבוק, פיקסל של טיקטוק, תג מדידה, וידג'ט צ'אט. מי שלא יודע מה מותקן אצלו לא יכול להסביר לגולש מה נאסף עליו.
לעבור על מדיניות הפרטיות מול הרכיבים שגילוי הדעת מונה: מה נאסף, לאיזו מטרה, לאיזה סוג של גורם זה מועבר, מה קורה אם הגולש מסרב, ולמי פונים. משפט כללי על "שותפים עסקיים" לא עונה על הדרישה לפרט את סוגי הנמענים.
לשאול על כל פיקסל שיווקי אם הוא נוגע בשני המצבים שבהם הרשות מצפה להסכמה אקטיבית: דיוור ישיר, ובניית פרופיל שאינה נחוצה לשירות עצמו. פיקסל שבונה קהלים לפרסום קרוב לשניהם. הדרך הזהירה היא להפעיל אותו רק אחרי שהגולש לחץ על אישור, ולהציג באותו מסך גם אפשרות לסרב.