עובד זר עם רישיון על שם חברה אחרת מועסק אצלכם שלא כחוק

· מאת מערכת Slate

נציג של עסק מענף הרכב סיפר בוובינר של איגוד לשכות המסחר עם רשות האוכלוסין וההגירה, בתחילת נובמבר 2026, שהעסק מעסיק כמה עובדים זרים דרך חברה חיצונית ורוצה להגדיל את מספרם. משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות, עצר אותו כדי להסביר את הכלל, ואמר לו לבדוק את המצב הקיים שלו.

ההיתר שייך למעסיק אחד

לדברי נקש, היתר בענף המסחר והשירותים ניתן למעסיק מסוים, וההעסקה ישירה. אין העסקה דרך חברה אחרת, קבלן או תאגיד. הוא תיאר מה יקרה אם פקחי מינהל האכיפה יגיעו לעסק: גם אם העובדים הזרים שם חוקיים ויש להם רישיון בדרכון, אם הרישיון על שם חברה אחרת, ההעסקה לא חוקית. הדרך הנכונה מתחילה בהמלצה של משרד הכלכלה, כשנפתח סבב הקצאות. אחריה מגישים לרשות בקשה להיתר על שם העסק, ורק אז רושמים עליו עובדים.

נוהל תנאי ההיתר לענף, בעדכון מיולי 2026, קובע שהמעסיק חייב להעסיק את העובדים הזרים באופן ישיר. אסור להעסיק אותם דרך קבלן כוח אדם או גוף שלישי שאינו המעסיק הרשום בהיתר. החריג היחיד בנוהל הוא קבלני שירותי ניקיון, שמקבלים היתר על שמם ומדווחים לרשות על הכתובות שבהן העובדים מוצבים.

שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי, הוסיפה שאסור לבעל היתר להעביר עובד לעבוד אצל מעסיק אחר בלי אישור, גם כשלמעסיק האחר יש היתר משלו. עובד רשאי לעבור בין מעסיקים בענף, אבל רק אחרי שנרשם על ההיתר של המעסיק החדש.

גיוס בשני ערוצים בלבד

מעסיק אחר שאל איך הרשות מצפה שימצא עובדים, וציין שחברות ישראליות רבות מציגות את עצמן כחברות גיוס. נקש ענה שיש שתי דרכים בלבד. בהבאה בילטרלית, לפי הסכם בין מדינות, המדינה מביאה את העובדים ממאגר. בהבאה פרטית, המעסיק מתקשר ישירות עם חברת גיוס שיש לה רישיון מהממשלה בארץ המוצא. כל גורם תיווך נוסף בשרשרת אינו מורשה, ובכלל זה כל גורם ישראלי. נקש הבחין בין גיוס לבין שירותים אחרים: חברה שעוזרת לעובדים בדירות ובסידורים בארץ לא נכללת באיסור. הסכם הגיוס עצמו צריך להיות ישיר, בין המעסיק לחברה בחו"ל, בלי צד שלישי.

הנוהל אומר את זה במפורש. עובד שלא גויס בהסכם בילטרלי, המעסיק בודק את כישוריו ומגייס אותו בעצמו או דרך נושא משרה מורשה אצלו. התקשרות עם חברות ישראליות או אנשים פרטיים בישראל לצורך גיוס עובדים זרים מנוגדת לדין. לבקשה לרישום עובד מצרפים את פרטי סוכן הגיוס המורשה ועותק מהחוזה עם חברת הגיוס.

מעבר לחברת בת

גם בתוך קבוצת חברות, כל חברה היא מעסיק נפרד. מעסיקה ששאלה על העברת עובד לחברת בת שעוסקת באותו תחום שמעה מאמיר ששתי החברות צריכות היתר, ולחברת הבת צריך להיות מקום פנוי בו. העובד מסיים העסקה בחברה אחת ונרשם מחדש בשנייה, כי למספרי החברה השונים יש היתרים נפרדים. לפי צוות הרשות, יום אחרי שמוגשת הודעת סיום ההעסקה אפשר להגיש בקשה לשיוך העובד להיתר החדש, והטיפול לוקח יומיים או שלושה.

המעסיקה חששה שהעובד יישב בבית בימים האלה ויעזוב. נקש אמר שהסוגיה מוכרת לרשות ושהיא נבדקת גם ברמת החקיקה. ייתכן שבעתיד הרישום בחברה החדשה יסיים אוטומטית את הרישום בקודמת, אבל לדבריו יש לכך משמעויות משפטיות והנושא עדיין בבדיקה. בינתיים חלים גם כללי האגרה: החברה הקולטת משלמת אגרה שנתית על יתרת התקופה, והחברה הקודמת מקבלת החזר רק אם העסיקה את העובד פחות מחצי שנה.

מוכנים להפיק את החשבונית הראשונה?

השימוש חינם וללא הגבלה, כולל חיבור לחשבונית ישראל. בלי כרטיס אשראי ובלי תקופת ניסיון שנגמרת.

פתחו חשבון חינם