משרד המשפטים פרסם ביום שלישי, 3 בנובמבר 2026, תזכיר חוק ליישום האמנה בדבר תניות שיפוט. זו טיוטה, לא חוק. הציבור יכול להגיש הערות באתר החקיקה הממשלתי עד 24 בנובמבר 2026 בשעה 14:08, ואחר כך ההצעה צריכה לעבור את הממשלה ואת הכנסת.
תניית שיפוט היא הסעיף בחוזה שקובע באיזו מדינה יידון סכסוך בין הצדדים. היא שונה מסעיף הדין החל, שקובע לפי חוקי איזו מדינה יוכרע הסכסוך. האמנה עוסקת במקרה שבו הסעיף נותן לבתי המשפט של מדינה אחת סמכות שיפוט בלעדית, כלומר רק שם אפשר לתבוע.
38 מדינות, ובהן כל האיחוד האירופי
האמנה אומצה בהאג ב-30 ביוני 2005 ונכנסה לתוקף באוקטובר 2015. לפי משרד המשפטים, 38 מדינות צד לה היום, ובהן כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, מקסיקו וסינגפור. גם האיחוד האירופי עצמו הצטרף אליה כארגון. ישראל חתמה על האמנה במרץ 2021, אבל חתימה לבדה לא מחייבת. החוק המוצע הוא מה שיאפשר לישראל לאשרר אותה ולהפוך לחברה מלאה.
האמנה קובעת שני דברים. הראשון הוא כללים לסמכות השיפוט כשצדדים ממדינות שונות בחרו מראש בית משפט בלעדי בעניין אזרחי או מסחרי. השני הוא הכרה ואכיפה של פסקי דין שניתנו מכוח תניה כזאת, בכל המדינות החברות. התזכיר מתקן גם את חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, שקובע היום מתי פסק דין זר נאכף בישראל.
משרד המשפטים מתאר את המצב הנוכחי כאי ודאות. כשחוזה של עסק ישראלי כולל תניית שיפוט זרה, אין היום הסדר אחיד שקובע מראש איך בית המשפט יתייחס אליה, ומה יקרה לפסק הדין שיינתן. לפי דברי ההסבר, ההצטרפות תיצור הסדר ברור ויציב, ותאפשר לאכוף פסק דין של בית המשפט שהצדדים בחרו "בצורה פשוטה ויעילה".
בעל עסק שעובד עם לקוחות בחו״ל
מי שזה נוגע לו הוא כל עסק ישראלי שחותם על חוזה עם צד במדינה חברה. פרילנסר שמפתח אתר ללקוח בגרמניה, סטודיו שמעצב לחברה בלונדון, יבואן שקונה מספק בהולנד. חוזה כזה כולל לא פעם סעיף בנוסח "כל סכסוך יידון בבתי המשפט של אמסטרדם", ולפעמים הוא מגיע מוכן מהצד השני, בתבנית שלו.
אם החוק יעבור וישראל תאשרר את האמנה, הבחירה הזאת תקבל משקל ברור יותר בשני הכיוונים. עסק ישראלי שהכניס לחוזה סעיף שבוחר בבית משפט בתל אביב יוכל לצפות שהבחירה תכובד, ושפסק דין ישראלי מכוח אותו סעיף יוכר במדינות החברות. הכיוון ההפוך נכון באותה מידה. האמנה נועדה לגרום לבתי המשפט לכבד את הפורום שהצדדים בחרו, כך שעסק שהסכים לבית משפט זר צפוי למצוא את עצמו מתדיין שם, ופסק הדין משם יוכל להיאכף נגדו בישראל.
לכן הצעד המעשי לא מחכה לכנסת. כדאי לפתוח את החוזים הפעילים עם לקוחות וספקים באירופה ובבריטניה ולבדוק מה כתוב בסעיף השיפוט. חוזה חדש הוא הזמן לבקש שינוי, לפני החתימה. אחרי שהחוק ייכנס לתוקף, הסעיף הזה יהיה פחות עניין של ניסוח ויותר התחייבות שבתי משפט בכמה מדינות מתייחסים אליה באותה דרך.
לוח הזמנים עד שזה יחול
כל עוד ההצעה לא עברה בכנסת והאמנה לא אושררה, שום דבר לא השתנה. סכסוך שנפתח היום מתברר לפי הדין הקיים. התזכיר הופץ להערות הציבור כשלושה שבועות, ועסק או ארגון עסקי שרוצים להעיר יכולים להתחבר לאתר החקיקה הממשלתי ולכתוב את הערתם ישירות על המסמך. אפשר לבחור אם ההערה תוצג לכל משתמשי האתר או רק למשרדי הממשלה.