הצעת חוק בכנסת תחסום תביעות ייצוגיות נגד עסקים במחזור עד 9 מיליון שקל
ב-16 בספטמבר 2026 התכנסה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת הכלכלה לדיון חריג בפגרה, בתיקון מס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות. בסיום ההליך אישרה הוועדה לפצל מהצעת החוק את הסעיפים שמגנים על עסקים קטנים ואת החובה לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. בכפוף לאישור מליאת הכנסת, הסעיפים המפוצלים יובאו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק במלואה עברה קריאה ראשונה לפני כשנתיים ונעצרה שם. הפיצול הוא הדרך לקדם את החלק שיש עליו הסכמה רחבה בלי להמתין לשאר, שכולל בין היתר ביטול פיצוי בתלושי קנייה והגבלה על שכר הטרחה של עורכי הדין. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר שהחוק מבטא שיתוף פעולה ותמיכה רחבה בעסקים קטנים.
הסף: מחזור של עד 9 מיליון שקל
לפי הנוסח המעודכן, עסק קטן הוא עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו בשנה שקדמה להגשת התביעה אינו עולה על 9 מיליון שקל. נגד עסק כזה לא תוגש תובענה ייצוגית.
הסף הוא הנקודה שעליה נסוב הוויכוח בוועדה. נציגי המגזר העסקי ביקשו להעלות אותו ל-20 מיליון שקל, בטענה שגם עסקים בסדר הגודל הזה קורסים תחת תביעה אחת. ארגוני צרכנים וארגוני נכים התנגדו, וטענו שהרחבה כזאת תשאיר את הציבור בלי כלי אכיפה מול חלק גדול מהשוק. 9 מיליון שקל הוא המספר שנכנס לנוסח.
הנתונים שהציגה לוועדה סוכנות העסקים הקטנים והבינוניים במשרד הכלכלה מסבירים למה הסף הזה משנה כל כך. בישראל פועלים כ-700 אלף עסקים. 85 אחוזים מהם מגלגלים עד 2 מיליון שקל בשנה, ו-93 אחוזים מגלגלים עד 5 מיליון שקל. סף של 9 מיליון שקל מוציא מתחולת החוק את הרוב המוחלט של העסקים במשק, ובתוכם כמעט כל העצמאים.
חובת פנייה מוקדמת, ו-60 יום לתקן
החלק השני שפוצל הוא מנגנון ההתראה. בחלק מההפרות לא תהיה אפשרות להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפני שחלפו 60 יום ממועד הפנייה לנתבע. העסק מקבל את המכתב, ויש לו חודשיים לתקן את הליקוי.
בנוסח שהוצג ביולי, עסק שתיקן את הליקוי בתוך התקופה משלם למי שפנה אליו 2,000 שקל, והתביעה הייצוגית יורדת מהפרק. בקשה שהוגשה בלי לעבור את ההליך הזה תימחק בהוראת בית המשפט.
ההפרות שנכנסות למסלול ההתראה
חובת הפנייה המוקדמת חלה על הפרות שהתועלת הציבורית בהן היא בעצירת נזק עתידי ולא בפיצוי על העבר. ברשימה נמצאים חוסר במשקל או בכמות של מוצר ארוז, דיוור פרסומי שנשלח בניגוד לחוק, סימון מוצרים, הצגת מחיר ליחידת מידה, ופרסום הצהרת נגישות.
זאת רשימה שנוגעת ישירות ליום-יום של עסק קטן. חנות שמוכרת מוצרים ארוזים, בעל עסק ששולח מסרונים שיווקיים ללקוחות, ואתר שחייב בהצהרת נגישות נמצאים כולם בתוכה.
איפה זה עומד עכשיו
זאת הצעת חוק ולא חוק. הוועדה אישרה את הפיצול, מליאת הכנסת עוד לא הצביעה, והקריאה השנייה והשלישית עוד לא התקיימו. עסק שמקבל היום מכתב התראה לפני תביעה ייצוגית כפוף לדין הקיים, ולא לנוסח הזה.
מה כדאי לעשות בינתיים
המסלולים שברשימת ההתראה הם גם המסלולים שבהם תביעות מוגשות בפועל נגד עסקים קטנים. הדיוור הפרסומי הוא הבולט שבהם. כל מסרון או מייל שיווקי שנשלח בלי הסכמה שאפשר להוכיח, בלי אפשרות הסרה, או בלי לציין שמדובר בפרסומת ומי שלח אותה, הוא הפרה שעולה כסף גם בלי תביעה ייצוגית.
שתי בדיקות אפשר לעשות כבר היום. לעבור על רשימת הדיוור ולוודא שלכל נמען יש הסכמה מתועדת, ולבדוק שהצהרת הנגישות באתר קיימת ומעודכנת. אם הצעת החוק תעבור, ההפרות האלה ייכנסו למסלול שנותן 60 יום לתקן לפני שמגיעה תביעה. עד אז אין חלון כזה.