ביום חמישי, 15 באוקטובר 2026, אישרה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה ושל ועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות שמגן על עסקים קטנים. לפי הנוסח שאושר, לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו, בשנה שקודמת להגשת התביעה, אינו עולה על 9 מיליון שקל.
זה עוד לא חוק. ההחלטה צריכה לעבור רביזיה, מליאת הכנסת צריכה לאשר את פיצול ההצעה, ועדת הכנסת צריכה לאשר את מיזוג הצעת החוק הפרטית לתוכה, ורק אז מגיעות ההצבעות במליאה. הכנסת נמצאת בפגרת בחירות. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ רוטמן, אמר שהוועדה תפעל לכינוס מיוחד של המליאה כדי להשלים את החקיקה לפני הבחירות, ויש ספק אם זה יקרה בזמן.
9 מיליון שקל, ולא 2
הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה ב-2024 קבעה סף של 2 מיליון שקל. בישיבה במשרד המשפטים סוכם להעלות אותו ל-9 מיליון ולהרחיב את קבוצת העסקים המוגנים. ח"כ רוטמן והמגזר העסקי ביקשו 20 מיליון שקל, ולשכות המסחר רצו סף של עשרות מיליונים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגוני הנכים ביקשו סף נמוך יותר, בטענה שעסקים קטנים הם בדיוק אלה שמפרים לא פעם את חובות הנגישות. היועץ המשפטי של הוועדה טען שגם עסק קטן יכול לפגוע בפרטיות של מאות אלפי אנשים.
הנוסח נשאר על 9 מיליון. לפי ההערכה שהוצגה, הסף הזה מוציא מתחולת החוק כ-660 אלף עסקים, לפחות 93% מהעסקים בישראל, ובתוכם עוסקים מורשים. ההחרגה חלה על תביעות ייצוגיות בלבד. לקוח עדיין יכול להגיש נגד עסק כזה תביעה אישית.
ההצעה היא שילוב של נוסח משרד המשפטים עם הצעת חוק פרטית של ח"כ יונתן משריקי וח"כ ששון גואטה. רוב הרפורמה הרחבה של משרד המשפטים בתובענות ייצוגיות לא מתקדמת כרגע. רק החלק של העסקים הקטנים הובא להצבעה.
60 יום לתקן לפני שמגיעה בקשה לאישור
החלק השני של התיקון הוא חובת פנייה מוקדמת. בסוג מסוים של הפרות, מי שרוצה להגיש תביעה ייצוגית יצטרך קודם לפנות לעסק ולתת לו לתקן. בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש רק אחרי שעברו 60 יום מהפנייה. בקשה שהוגשה בלי הפנייה הזאת תימחק בהוראת בית המשפט.
הרשימה כוללת אי-קיזוז משקל האריזה, משלוח דברי פרסומת בלי הסכמה, סימון מוצרים, מחיר ליחידת מידה וחלק מהוראות הנגישות בשירות. לפי אחד הדיווחים על הנוסח, החובה הזאת חלה על עסקים שמחזורם אינו עולה על 50 מיליון שקל. עסק בטווח שבין 9 ל-50 מיליון נשאר חשוף לתביעה ייצוגית, ויקבל חלון זמן לתקן לפני שהיא יוצאת לדרך.
מה הדין הקיים מחייב היום
כל עוד המליאה לא הצביעה, שום דבר מזה לא חל. עסק שמקבל השבוע מכתב התראה או בקשה לאישור תובענה ייצוגית מתמודד מולה לפי החוק הקיים, ואין לו סף מחזור שמגן עליו.
שתיים מההפרות שברשימת הפנייה המוקדמת נוגעות כמעט לכל עסק קטן. הראשון הוא דיוור שיווקי. כל מסרון או מייל פרסומי צריך הסכמה מתועדת של הנמען, אפשרות הסרה ברורה וסימון שמדובר בפרסומת. השני הוא הצהרת נגישות באתר. אתר עסקי שחייב בהצהרה כזאת ולא פרסם אותה חשוף לתביעה כבר עכשיו.
למי הסף לא יעזור
ההגדרה נשענת על מחזור העסקאות בשנה שלפני הגשת התביעה. עסק שצומח וחוצה את 9 מיליון השקלים יאבד את ההגנה בשנה שאחרי. כדאי לדעת מראש באיזה צד של הסף העסק עומד, ולשמור את הדיווחים למע"מ שמראים את המחזור. אם החוק יעבור, אלה המסמכים שיוכיחו לבית המשפט שהעסק קטן.