לשכת עורכי הדין אוסרת על סוכני AI לקבל החלטות משפטיות
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה ביום חמישי, 17 בספטמבר, גילוי דעת חדש על שימוש בבינה מלאכותית. הכלל המרכזי בו חד: אסור לתת למערכות אוטונומיות או לסוכני AI לקבל החלטות משפטיות מהותיות. זה גילוי הדעת השני של הוועדה בנושא. הראשון, גילוי דעת מקדים, פורסם ב-2024, והחדש מחמיר ממנו.
המסמך חל על כ-100 אלף עורכי הדין בישראל. חלק גדול מהם עובדים במשרד קטן או לבד, בלי מחלקת מחשוב ובלי יועץ פרטיות, וכלי AI נכנסים אצלם לעבודה היומית מהר יותר מכל נוהל.
ההבדל בין צ'אטבוט לסוכן
גילוי הדעת נכתב בעקבות שינוי בכלים עצמם. צ'אטבוט עונה לשאלה. סוכן AI, בהגדרה שבמסמך, הוא מערכת שפועלת במידה מסוימת של אוטונומיה: מתכננת רצף עבודה, בוחרת כלים ומתממשקת עם מערכות חיצוניות בלי התערבות אדם.
על סוכן כזה נאסר לתת ייעוץ משפטי באופן עצמאי, לנסח כתבי טענות או לקדם הליך בלי פיקוח אנושי צמוד, ולטפל במידע חסוי בלי השגחה הדוקה. הרקע ידוע: עורכי דין הגישו לבתי משפט מסמכים עם פסקי דין שלא קיימים, שהמערכת המציאה והם לא בדקו.
מה נשאר מותר
גילוי הדעת משאיר מקום לשימוש ב-AI ומתיר ביצוע פעולות טכניות, תחומות, מתועדות והפיכות, שנעשות לפי החלטה אנושית שקדמה להן, עם פרמטרים ברורים ובקרה של אדם. בפועל, עורך דין שמחליט מה לבקש ובודק את התוצאה יכול להמשיך לעבוד עם הכלים. מה שנאסר הוא להעביר לכלי את ההחלטה עצמה.
כל פלט עובר בדיקה של עורך הדין. הוועדה כותבת שעורך הדין אינו רשאי להסתתר מאחורי פלטי הבינה המלאכותית, והאחריות האישית והישירה נשארת אצלו.
מידע של לקוח ופלטפורמה פתוחה
כאן השינוי המעשי הגדול ביותר. מידע חסוי של לקוח לא נכנס לפלטפורמת AI פתוחה בלי הסכמה מדעת, מפורשת ומראש של הלקוח. הוועדה קובעת שהסרת שמות לא מספיקה, כי הצלבת נתונים יכולה לזהות את הלקוח גם בלעדיהם.
גם כלי סגור לא פוטר מבדיקה. עורך הדין צריך לוודא מה ההסכם עם הספק קובע על הגנת המידע, ולהגביל את הגישה למידע גם בתוך המשרד.
חובת הגילוי ללקוח
המסמך מונה מצבים שבהם צריך לספר ללקוח על השימוש ב-AI: כשהשימוש משפיע באופן מהותי על ניהול הייצוג, כשמידע חסוי נכנס לפלטפורמה פתוחה, כשהלקוח שואל, כשהלקוח הגביל שימוש כזה, וכשהשימוש משפיע על שכר הטרחה.
סעיף כללי בהסכם שכר הטרחה, שמתיר "שימוש בכלי AI", לא מספיק לפי הוועדה. מי שהכניס סעיף כזה להסכם הסטנדרטי שלו וסמך עליו צריך לעבור על ההסכם מחדש.
עורך דין שעובד לבד
גילוי הדעת קובע שאי עמידה בו יוצרת חזקה, שניתן לסתור, להפרת כללי האתיקה. עמידה בו היא ראיה משמעותית להתנהלות סבירה, אבל לא חסינות, וכל מקרה ייבחן לגופו. לעורך דין עצמאי המשמעות היא שכדאי לתעד: באיזה כלי השתמש, לאיזו משימה, מה בדק ומתי קיבל הסכמה. תיעוד כזה הוא מה שיעמוד לצדו אם תוגש נגדו תלונה.
שלושה צעדים נגזרים ישירות מהמסמך. לבדוק אילו כלים במשרד פועלים כסוכן, כלומר מבצעים פעולות בלי אישור לכל צעד, ולצמצם אותם לפעולות טכניות והפיכות. להפסיק להעלות מסמכי לקוחות לכלי פתוח עד שיש הסכמה מפורשת בכתב. ולעדכן את הסעיף בהסכם שכר הטרחה כך שיפרט את השימוש בפועל.
כשהעסק הוא הלקוח
בעל עסק שמעסיק עורך דין מקבל מגילוי הדעת זכות לשאול. אפשר לבקש לדעת אם חוזה, מכתב התראה או כתב תביעה נוסחו בעזרת AI, ובאיזו פלטפורמה עבר המידע של העסק. אם השימוש משפיע על שכר הטרחה, עורך הדין חייב לספר על כך. ואם העסק לא רוצה שהמסמכים שלו ייכנסו לכלי פתוח, מספיק לכתוב את זה. לקוח שהגביל שימוש כזה נכנס לרשימת המקרים שבהם עורך הדין מחויב בגילוי.