ב-6 באוקטובר 2026 אישר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה ייצוגית נגד רשת רמי לוי שיווק השקמה. הטענה: הרשת ניכתה משכר הקופאים את הכסף שנמצא חסר בקופה בסוף המשמרת. בית הדין קבע שחוסר בקופה אינו חוב שמותר לנכות מהשכר, גם כשהעובד חתם על טופס שמסכים לניכוי.
זו החלטה בשלב אישור הייצוגית. התביעה עצמה עוד לא הוכרעה, ועכשיו היא עוברת לדיון בשאלת האחריות והסכומים. אבל הנימוקים כבר כתובים, והם נוגעים לכל עסק שיש בו עובד שמחזיק קופה.
איך עבד הנוהל ברשת
לפי הנוהל שהרשת הציגה משנת 2023, חוסר של יותר מ-10 שקלים במשמרת נוכה מהשכר של הקופאי. חוסר מצטבר של 50 שקל בחודש יכול היה להוביל לפיטורים. בסוף המשמרת הקופאי התבקש לחתום על טופס שמאשר את הניכוי.
הסכומים של התובעים קטנים. מאחד מהם נוכו 45.70 שקל, ומהשני 200 שקל ועוד 57.50 שקל. הקבוצה הייצוגית כוללת את כל הקופאים ברשת שנוכו מהם חוסרים בשבע השנים שלפני הגשת הבקשה, ושם מצטבר הסכום.
למה טופס ההסכמה לא עזר
חוק הגנת השכר מתיר למעסיק לנכות מהשכר חוב שהעובד התחייב עליו בכתב. הרשת טענה שזה בדיוק המצב: יש חוב, ויש חתימה.
בית הדין דחה את שני חלקי הטענה. חוב שמותר לנכות צריך להיות ודאי, מוכח, ולא שנוי במחלוקת בין העובד למעסיק. חוסר שהתגלה בקופה לא עומד בזה, כי לא נבדק מי גרם לו ואיך. בית הדין הוסיף שהחוק לא נועד לאפשר למעסיק לגבות מהעובד נזקים שנגרמו לו.
על החתימה נקבע שהיא לא הייתה הסכמה אמיתית. הקופאים חתמו בסוף משמרת, תחת לחץ, וידעו שמי שמסרב מסתכן בפיטורים. בנסיבות כאלה הטופס לא מכשיר את הניכוי.
בית הדין חייב את הרשת בהוצאות של 25 אלף שקל.
מי צריך לבדוק את הנוהל שלו
מכולת, בית קפה, חנות בגדים, תחנת דלק, כל עסק שבו עובד סוגר קופה בסוף היום. הרבה עסקים קטנים מחזיקים נוהל דומה, לפעמים בעל פה: "אם חסר, זה יורד מהמשכורת". ההחלטה הזו אומרת שהנוהל הזה חשוף לתביעה, וטופס חתום לא מגן עליו.
החשיפה היא לאחור. עובד שנוכו ממנו חוסרים יכול לתבוע את הכסף בחזרה, והסכומים שנראים קטנים במשמרת אחת נעשים מהותיים כשמכפילים אותם בכמה עובדים ובכמה שנים.
מה כדאי לעשות עכשיו
אם יש בעסק ניכוי אוטומטי של חוסרים בקופה, כדאי לעצור אותו ולבדוק את המצב מול עורך דין לדיני עבודה או רואה החשבון שמכין את תלושי השכר. כדאי גם לבדוק מה כתוב בחוזי העבודה ובטפסים שהעובדים חותמים עליהם, כי לפי ההחלטה החתימה לבדה לא מספיקה.
מותר לברר מה קרה לכסף שחסר. לפי ההחלטה, כל עוד לא נקבע שיש חוב ודאי ומוכח, אי אפשר לגבות אותו דרך תלוש השכר.