בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור של אדם שתיווך בין מוכר חשבוניות פיקטיביות לבין חברת ניקיון שקנתה אותן, והשאיר בתוקף חיוב בכפל מס של 1,078,669 שקל. פסק הדין של השופט אביגדור דורות ניתן ב-13 באוקטובר 2026 ופורסם ב-20 באוקטובר. המתווך לא ערך את החשבוניות ולא הדפיס אותן, ובכל זאת בית המשפט קבע שהוא נחשב כמי שהוציא אותן.
איך הגיע התיק לבית המשפט
בין 2010 ל-2014 הוצאו 174 חשבוניות פיקטיביות, כולן לאותה חברת ניקיון, על עסקאות בסך 9,669,970 שקל. החברה השתמשה בהן כדי לקזז מס תשומות שלא הגיע לה. המתווך הכיר בין מנהל החברה לבין מוכר חשבוניות מוכר, השתתף כמעט בכל הפגישות, וקיבל עמלה של 1,000 עד 2,000 שקל על כל חשבונית, בערך 3% עד 6% מסכומה.
בהליך הפלילי הוא הורשע בבית משפט השלום בירושלים. בפברואר 2025 נגזרו עליו 45 ימי עבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 10,000 שקל וצו מבחן.
ממונה מע״מ ירושלים דרש ממנו בנפרד 2,157,339 שקל לפי סעיף 50(א) לחוק מע״מ. הסעיף מחייב מי שהוציא חשבונית שלא כדין לשלם פעמיים את המס שמופיע בה.
כפל המס כשהמס כבר שולם
המס שהופיע בחשבוניות, כ-1.37 מיליון שקל, כבר שולם למדינה על ידי מעורבים אחרים בפרשה. בסיכומים ויתרה הרשות על רכיב המס עצמו, וחלק מהחשבוניות כבר התיישנו. מה שנשאר הוא רכיב ההרתעה, כמחצית מהדרישה המקורית.
המתווך טען שהיה לו תפקיד שולי. בית המשפט דחה את הטענה, בין היתר על סמך ההודאות שלו בחקירת מע״מ. לפי הפסיקה שהשופט הסתמך עליה, הוצאת חשבונית לא מסתכמת בפעולה הפיזית של עריכתה או מסירתה. מי שיוצר את הקשר בין הצדדים, מגייס את מי שמקבל את החשבוניות או משתתף במנגנון ההפצה בדרך אחרת, יכול להיחשב כמי שהוציא אותן.
בית המשפט קבע גם שכפל המס הוא חובה כשתנאי הסעיף מתקיימים, ולא שיקול דעת של הרשות. יש לו שתי מטרות: להחזיר לקופה את מה שנלקח ממנה, ולהרתיע מראש. הפחתה מטעמים מיוחדים לפי סעיף 100 היא חריג, למשל טעות או חוסר ידיעה. עונש פלילי לא פוטר מהחיוב האזרחי, והחוק אומר זאת במפורש. השופט ציין שהנסיבות האישיות של המתווך כבר נשקלו פעמיים, בגזר הדין הפלילי ובכך שהרשות הורידה את הדרישה בכמחצית, ולכן אין מקום להפחתה נוספת.
הערעור הוגש בדצמבר 2021, וההכרעה הגיעה כמעט חמש שנים אחר כך. הגשת ערעור כזה מעכבת את התשלום, אלא אם בית המשפט מורה אחרת. המתווך חויב גם בהוצאות של 10,000 שקל, לתשלום בתוך 45 יום.
הסיכון של העסק שמקבל את החשבונית
הפרשה מתחילה בעסק שרצה לקזז מס תשומות על עבודה שלא נעשתה. סעיף 50(א1) לחוק, שבית המשפט הזכיר, מאפשר לחייב בכפל מס גם עוסק שניכה מס תשומות מחשבונית שהוצאה שלא כדין. כלומר, החשיפה לא נעצרת אצל מי שמכר את החשבוניות או תיווך בהן.
לעסק קטן המשמעות פשוטה. מס תשומות מקזזים רק על חשבונית של ספק שבאמת סיפק את השירות או את הסחורה, ושהעסקה מופיעה אצלו. מי שמציעים לו חשבוניות תמורת אחוזים, או מבקשים ממנו רק להכיר בין שני אנשים בשביל עמלה, צריך לדעת שבית המשפט רואה גם בזה הוצאה של חשבונית. ותשלום המס על ידי מישהו אחר לא סוגר את התיק: רכיב ההרתעה נשאר ונגבה.
מי שרוצה לבדוק מתי מותר לקזז מס תשומות ועל אילו מסמכים, יכול לקרוא את המדריך שלנו למס תשומות.