בית משפט השלום בתל אביב דחה את רוב תביעת המע״מ שהגיש בנק מרכנתיל דיסקונט נגד חברה שקנתה ממנו נכס בחיפה. פסק הדין פורסם ב-27 באוקטובר 2026. הבנק תבע כ-1.14 מיליון שקל, וקיבל 137,898 שקל בלבד. השופטת קבעה ש"האחריות לתקלה המשפטית שנוצרה, נופלת לפתחו של הבנק".
עסקה של 5.9 מיליון בלי מע״מ
בנובמבר 2014 מכר הבנק את המרתף, קומת הקרקע וחלק מהקומה הראשונה בבניין ברחוב העצמאות 65 בחיפה, תמורת 5,904,000 שקל. בחוזה נכתב שהמע״מ ישולם בנוסף למחיר.
הקונה, חברה בשם קמפוס העצמאות 65, שילמה 904,000 שקל בחתימה. את 5 מיליון השקלים הנותרים העבירה בשני תשלומים, בדצמבר 2015 ובינואר 2016. בסך הכול הועבר מחיר הבסיס, בלי מע״מ מעליו. הנכס נרשם על שם החברה במרץ 2016.
לפי גרסת החברה, נציג של הבנק אמר למנהל שלה ש"ענין המע״מ סודר". עורך הדין של החברה תמך בגרסה הזו.
הבנק נזכר באוקטובר 2021
הביקורת הפנימית של הבנק גילתה בדיעבד שהמע״מ חסר. הפנייה הראשונה לקונה יצאה באוקטובר 2021, כשש שנים אחרי התשלום השני.
בבית המשפט התברר שהבנק עצמו דיווח לרשויות המס על התשלום הראשון כתשלום שהמע״מ כלול בו. עורך הדין של הבנק כתב אז שהתשלום "תקין". מטעם הבנק העיד עד אחד בלבד. עורך הדין החיצוני לא הובא להעיד, וממצאי הביקורת הפנימית לא הוצגו. השופטת ציינה שההימנעות הזו פועלת נגד הבנק. היא גם לא קיבלה את ההסבר שגודל הבנק וריבוי המחלקות בו גרמו לתקלה.
למה רוב הסכום נמחק
עסק שמשלם מע״מ על רכישה יכול בדרך כלל לקזז אותו כמס תשומות, אבל רק בתוך חמש שנים. החברה הקונה פנתה לרשות המסים ושאלה אם אפשר להאריך את המועד. התשובה הייתה ש"אין אפשרות להאריך את המועד".
המשמעות פשוטה. אילו הבנק היה דורש את המע״מ בזמן, החברה הייתה משלמת אותו ומקזזת אותו בדוח המע״מ שלה, והעלות האמיתית עבורה הייתה קרובה לאפס. אחרי שש שנים, כל שקל שהיא משלמת יוצא מהכיס ולא חוזר. השופטת קבעה שחיוב כזה מטיל על הקונה עלות גדולה ולא הוגנת, כי הבנק בפועל ויתר על הדרישה במשך שנים.
לכן התביעה על המע״מ של התשלום השני, כ-850 אלף שקל, נדחתה.
החלק שהבנק כן קיבל
על התשלום הראשון המצב היה שונה. הבנק דיווח עליו כתשלום שכולל מע״מ, והחברה קיזזה את המע״מ הזה בדוחות שלה. מכיוון שכבר נהנתה מהקיזוז, היא חויבה להחזיר לבנק 137,898 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הבנק ביקש 162,720 שקל, ובית המשפט פסק רק את הסכום שהבנק עצמו דיווח עליו.
החברה טענה גם להתיישנות. בית המשפט דחה את הטענה, כי בעבר התחייבה החברה שלא תעלה אותה. אף צד לא חויב בהוצאות, כי הזכייה של הבנק הייתה קטנה.
מה עסק צריך לבדוק בעסקה הבאה
המוכר בתיק הזה הוא בנק, אבל אותו מנגנון חל על כל עוסק מורשה שמוכר ציוד, רכב או נכס לעסק אחר. מע״מ שלא נגבה בזמן הופך לחוב שקשה מאוד לגבות אחר כך, כי הקונה כבר לא יכול לקזז אותו.
בצד המוכר, המע״מ צריך להופיע בחשבונית המס כשורה נפרדת, והתשלום צריך להיבדק מול החשבונית ביום שהוא מתקבל. אמירה של עובד ש"זה מסודר" לא מחליפה את החשבונית. הדיווח שהעסק מגיש לרשות המסים משמש גם כראיה למה שסוכם, כפי שקרה לבנק עם התשלום הראשון.
בצד הקונה, חשבונית מס על רכישה גדולה צריכה להיכנס לדוח המע״מ סמוך למועד שבו הוצאה. מי שקיזז מע״מ שלא שילם בפועל, כמו הקונה כאן, עלול להידרש להחזיר אותו.
הכללים לניכוי מס תשומות ולמועדים שלו מפורטים במדריך שלנו למס תשומות.