בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של עורכת דין שטענה שפוטרה ממשרד קטן בלי שימוע ובלי הודעה מוקדמת. פסק הדין פורסם ב-26 באוקטובר 2026. לפי בית הדין, היא זו שסיימה את העבודה: מייל ששלחה בכעס, ובו כתבה שהיא רואה בהתעלמות של המעסיק פיטורים, נחשב להתפטרות.
התביעה הייתה על כ-210 אלף שקל. בית הדין פסק לה כ-33,170 שקל, ורובם לא קשורים לשאלת הפיטורים. הם נבעו ממחדלים רגילים של מעסיק קטן: ימי חופשה שנוכו שלא כדין, תלושי שכר שלא הוכח שנמסרו, והודעה על תנאי העסקה שהגיעה באיחור של שנתיים.
מייל אחד ושלושה חודשים וחצי של עבודה
עורכת הדין התחילה לעבוד במשרד ביולי 2020. היא הייתה עורכת הדין היחידה בו, ולמעשה ניהלה אותו. במאי 2023 גילה סוכן הפנסיה שחסרות הפקדות. בסוף אוקטובר 2023 הוא כתב למעסיק שהעובדת כבר אינה מבוטחת לנכות ולשארים.
ב-6 בנובמבר 2023, כשהייתה חולה ומתוסכלת, היא שלחה למעסיק מייל: מאחר שלא קיבלה ממנו מענה, היא רואה בהתעלמות שלו פיטורים לכל דבר. למחרת הוא ענה בנימוס שתחלים קודם ותיתן הודעה מוקדמת כשתוכל, והוסיף שלא יתווכח איתה אם פוטרה או התפטרה.
היא המשיכה לעבוד וקיבלה שכר. בדצמבר ובינואר הציע לה המעסיק לעבוד לפי שעה, כעצמאית או כשותפה, והיא סירבה כי היא צריכה משכורת קבועה. לפי המעסיק, בפגישה ב-11 בינואר 2024 סוכם שהעבודה תסתיים חודש אחר כך, ב-11 בפברואר. ב-25 בפברואר הוא כתב לה במייל שהקשר הסתיים שבועיים קודם. למחרת בבוקר היא גילתה שהגישה שלה למחשבי המשרד נחסמה.
למה בית הדין ראה במייל התפטרות
בית הדין קבע שהמייל נכתב בשעת כעס ותסכול. עובד שמתפטר בכעס רשאי לחזור בו, אבל הוא צריך לעשות את זה במפורש ותוך זמן סביר. העובדת לא הוכיחה שחזרה בה. בעדות היא אמרה שלא הייתה צריכה, כי המעסיק זימן אותה לפגישה והם המשיכו כרגיל.
בית הדין דחה את ההסבר, בין השאר כי מדובר בעורכת דין שעוסקת גם בדיני עבודה ומכירה את הדרישות. עוד נקבע שעובד לא יכול להודיע למעסיק מראש שאם לא יעשה דבר מסוים, העובד יראה את עצמו מפוטר.
שלושת החודשים וחצי שבהם המשיכה לעבוד אחרי המייל נחשבו לתקופת הודעה מוקדמת, שהתארכה בגלל המחלה, המשא ומתן על המשך העבודה ותיק שהיה עליה לסיים. לכן נדחו התביעות לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצוי על פיטורים בלי שימוע.
על מה המעסיק בכל זאת שילם
המעסיק טען שהיא עבדה פחות מ-5% ממשרה מלאה, והציג דוחות חניה כראיה. בית הדין לא קיבל את זה, בין השאר כי מי שהכין את הדוחות לא העיד. נקבע שהיא עבדה ב-60% משרה, כפי שהמעסיק עצמו חישב בזמנו.
הוא גם לא יכול היה לקבוע שהעבודה הסתיימה ב-11 בפברואר, כשבפועל היא עבדה עד ה-25 בחודש. על השבועיים האלה מגיע לה שכר. הוא ניכה לה שלושה ימי חופשה שלא כדין, והודה שלא ידע כמה ימים היה צריך לנכות. הוא לא הוכיח שמסר לה תלושי שכר מספטמבר 2022, ומשרד העבודה כבר נתן לו על כך התראה מנהלית.
הסכום שנפסק מורכב מ-20,792 שקל פדיון חופשה, 7,676 שקל הפרשי שכר, 3,000 שקל על תלושי השכר, 1,500 שקל על ההודעה על תנאי העסקה ו-202 שקל החזר נסיעות, בתוספת ריבית מ-1 במרץ 2024 והוצאות של 3,000 שקל. הפיצוי על ההודעה הופחת כי העובדת עצמה ניסחה אותה. התביעה לדמי הבראה נדחתה.
לעסק עם עובד אחד או שניים
עובד ששולח מייל כועס בנוסח "אני רואה את עצמי מפוטר" לא הופך בכך את המעסיק למי שפיטר. כדאי לענות לו בכתב, כמו שעשה המעסיק כאן, ולשמור את ההתכתבות. היא זו שהכריעה את התיק.
אבל הניצחון בשאלת הפיטורים לא חסך למעסיק את החלק השני. הודעה על תנאי העסקה צריכה להימסר בתחילת העבודה, תלוש שכר צריך להימסר כל חודש ולהיות מתועד, ניכוי ימי חופשה צריך להתבסס על חישוב שאפשר להציג, והיקף המשרה צריך להיות רשום. בתיק הזה כל אחד מהסעיפים האלה עלה כסף.