ChatGPT פותח את מערכת הפרסום שלו לעסקים ישראליים, בלי תקציב מינימום
ב-16 בספטמבר 2026 פתחה OpenAI את מערכת ניהול המודעות של ChatGPT למפרסמים בישראל. ההודעה נשלחה במייל למפרסמים באזור, וישראל נכנסה יחד עם איחוד האמירויות, סעודיה, מצרים, ירדן, לבנון, בחריין, קטאר וכווית. עד השבוע הזה ישראל נשארה מחוץ לרשימה.
פרסום ב-ChatGPT הגיע לקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר בפחות מ-200 יום, ועשרות אלפי מפרסמים כבר קונים בו. לעסק קטן בישראל המשמעות מעשית: הערוץ זמין עכשיו בלי סוכנות. פותחים חשבון, מזינים כרטיס אשראי ומגדירים תקציב.
הצד של המשתמשים בישראל
באותו שבוע החלו משתמשים ישראלים לקבל הודעה על עדכון מדיניות הפרטיות, שמסדירה הצגת מודעות. המודעות יכולות להופיע בחשבון החינמי ובמנוי Go. מנויי Plus, Pro, Business, Enterprise ו-Edu ממשיכים בלי פרסום. OpenAI לא פרסמה מועד שבו כל משתמשי ChatGPT בישראל יראו מודעות, והפתיחה למפרסמים והפריסה אצל המשתמשים מתקדמות כל אחת בקצב שלה.
המנגנון עובד כך: אחרי שניים או שלושה חילופי דברים בשיחה, מתחת לתשובה הבאה מופיעה מודעה שקשורה לנושא, בתיבה נפרדת שמסומנת כפרסומת. המפרסם לא בוחר מיקום ולא רואה את השיחה. הוא מגדיר מה הוא מציע ולמי, והמערכת בוחרת איזו מודעה להציג לפי ההקשר. משתמש יכול לכבות את ההתאמה האישית ולראות למה הוצגה לו מודעה מסוימת.
כמה עולה קליק
בתקופת הפיילוט התקציב המינימלי היה 200 אלף דולר. באפריל הוא ירד ל-50 אלף, וב-5 במאי 2026, כשנפתחה הרכישה העצמית, הוא בוטל. תקציב יומי יכול להתחיל ב-25 דולר.
יש שתי דרכי תשלום, לפי קליק או לפי אלף חשיפות. OpenAI ממליצה להתחיל בהצעה של 3 עד 5 דולר לקליק, והצעה מתחת ל-3 דולר מקבלת במערכת אזהרה שהמודעה עלולה לא לרוץ. תשלום לפי חשיפות נע בין 25 ל-60 דולר לאלף, לפי הקטגוריה.
במספרים האלה, תקציב יומי של 25 דולר קונה בין חמישה לשמונה קליקים. זה מספיק כדי לבדוק אם הערוץ מביא פניות, ומעט מדי כדי להסיק משהו אחרי יום אחד. מי שמוכר שירות במחיר של כמה מאות שקלים צריך לחשב מראש כמה קליקים הוא מוכן לשלם עליהם עד שמגיעה פנייה אחת.
ממה בנויה מודעה
כדי לפתוח חשבון צריך שם משפטי של העסק, מספר מזהה לצורכי מס, כרטיס אשראי וסמל אתר, האייקון הקטן שמופיע בלשונית הדפדפן. המודעה עצמה פשוטה: כותרת של עד 50 תווים, תיאור של עד 100 תווים, תמונה ריבועית בגודל 256 על 256 פיקסלים לפחות וכתובת יעד. אין וידאו ואין קרוסלה, וגם לא כלי מובנה להשוואה בין שתי גרסאות של מודעה.
אפשר למקד לפי מדינה ולפי קטגוריה, ובמידה מוגבלת לפי כוונת השאלה. מיקוד לפי גיל, מגדר או קהל מוגדר עוד לא קיים. לכן הנוסח עושה את רוב העבודה. מודעה שעונה על השאלה שהלקוח שואל בפועל, למשל הנהלת חשבונות לעוסק פטור בחיפה, תתאים לשיחה הנכונה יותר ממודעה שמתארת את העסק באופן כללי.
איך יודעים אם זה עבד
OpenAI מוסיפה אוטומטית לכל כתובת יעד את התגית utm_source=chatgpt.com, כך שהביקורים מהמודעות מופיעים בכלי הניתוח של האתר כמקור נפרד. למעקב אחרי מה שקורה אחרי הקליק, השארת פרטים או רכישה, יש פיקסל שמתקינים באתר וממשק שמעביר המרות מהשרת. את שניהם כדאי להגדיר לפני שהקמפיין עולה, אחרת הכסף של השבוע הראשון נשאר בלי תשובה. המפרסם מקבל נתונים רק על מה שקרה אחרי הקליק. תוכן השיחה לא מגיע אליו.
מי כבר מפרסם מישראל
שתי חברות ישראליות היו שם לפני הפתיחה. Dentsu ישראל הצטרפה בשלב האלפא. Natural Intelligence, שמפעילה אתרי השוואה, הצטרפה בשלב הבטא ורשמה מאז כ-100 מיליון חשיפות בכ-50 קטגוריות. עסק קטן שנכנס עכשיו נכנס למכרז שבחלק מהקטגוריות כבר יש בו מתחרים עם כחצי שנה של ניסיון.